בעולם המודרני עיקר הכנסותינו מגיעות מהמשכורות שלנו – אם כשכירים ואם כעצמאים המרוויחים מהעסק הפרטי שלהם.
הכנסות יכולות להגיע אלינו בעוד דרכים. לדוגמה, אם למשפחה שלנו יש דירה נוספת, ותמורת השכרתה משלמים הדיירים דמי שכירות חודשיים; או שאולי סבא וסבתא עוזרים להורינו בכל חודש בקניות בסופר.
גם המדינה תורמת להכנסות שלנו: למשל, ביטוח לאומי משלם לכל הורה במדינה קצבת ילדים מרגע הולדת ילדו ועד שימלאו לו 18. גם במקרי פיטורים ישלם המוסד לביטוח לאומי דמי אבטלה לתקופה המוגדרת בחוק, וזאת עד שהמפוטר ימצא עבודה חלופית.
חשוב לדעת שעיקר ההכנסה של רוב המשפחות בארץ מבוססת על שכרם החודשי של ההורים, אך זִכרו שקיימות אפשרויות נוספות להרוויח כסף.
בכל מקרה, גם לכם תהיה משכורת כשתתחילו לעבוד, ולכן בואו ניכנס קצת לעומק נושא השכר החודשי והמבנה שלו.
השכר החודשי
השכר החודשי שניתן לנו כמשכורת בכל חודש, הוא התגמול הכספי שאנו מקבלים בגין עבודה עבור מעסיק כזה או אחר.
שכר זה מאפשר לנו להשיג את הצרכים הבסיסיים שלנו כמו אוכל, מקום מגורים וכו’, וכן להשיג מטרות שונות שאנו מציבים לעצמנו (אם עדיין אין לכם כאלה, זה יקרה בשיעור העוסק בתקציב האישי). בעבודה, בקבלת השכר תמורתה וברכישת ה”צרכים” לאורך חיינו, אנו בעצם מניעים את גלגלי המסחר בחברה, ובכך תורמים לקידום הכלכלה כולה.
היות והשכר החודשי כה חשוב לאזרח ולהנעת הכלכלה, המדינה לקחה על עצמה להקים מנגנון שיגן על העובד ממצב של “הלנת שכר“.
“הלנת שכר”
מקרה בו המעסיק לא משלם בזמן את שכר העובד. מדובר באיסור מן התורה:”לא תלין פעולת שכיר אתך עד הבוקר” (ויקרא, יט, י”ג), כלומר עליך לשלם לעובד את שכרו באופן מידי וללא דחיות.
כדי להרתיע מעסיקים מעיכוב שכר העובדים, המדינה מאלצת את המעסיק לפצות עובדים ששכרם עוכב.
זכרו! מעסיק שמלין (מעכב) את שכרכם, עובר על החוק!
אבל רגע, לפני שאתם רצים להתלונן במשטרה חשוב שתדעו, שלא כל עיכוב בתשלום השכר נחשב להלנה, נשמע מבלבל ? אל דאגה כנסו למשחק הבא לשם הבהרת הנקודה.
כמו שראינו מתוך המשחק, עיכוב בתשלום העובד לא תמיד נחשב להלנת שכר. אך הגבול בין עיכוב להלנה הינו דק ולכן חשוב לשים לב ולבחון לעומק מקרים בהם אתם חושבים שהייתה הלנה. אל שכחו החוק הוא לטובתכם ומגיע לכם להגן על זכויותיכם.
אתם זכאים לתשלום על תקופת התלמדות בעבודה!
בעבר היה מקובל להגדיר “זמן למידה” בעבודה ללא תשלום. כיום נחשב הדבר ללא חוקי. יש לשלם לעובדים גם עבור תקופת למידה והכשרה.